רַחֲמָנוּת

רַחֲמָנוּתf. (preced.) love, mercifulness, compassion. Succ.14a מדתר׳ divine mercy, opp. אכזריות. Keth.50b יודע אני … אלא מידתר׳ I know that thou decidest so not as a matter of justice but as a matter of humanity. Gen. R. s. 56 ונופלות … מרַחֲמָנוּתוֹ של אבא and tears of paternal love fell upon Isaacs eyes; a. e.